ריאיון עם ליה נירגד, מרצה בקורס עריכת תרגום בלוקליזציה

“אם אני צריכה לתאר את הקורס הזה במילה אחת, אני בוחרת במילה פרקטיות“. כך נפתח הריאיון שלי עם ליה נירגד, סופרת ומתרגמת. ליה יודעת על מה היא מדברת. מאחוריה מוניטין רב שנים. כתביה – ובהם רומנים, כתיבה תיעודית וספרות ילדים – ראו אור בארץ ובחו”ל ועובדו לתיאטרון. היא מתרגמת מאנגלית, מספרדית ומגרמנית, וזכתה בפרס היצירה של משרד התרבות על עבודתה. בין היתר תרגמה את אוסקר ויילד, וירג’יניה וולף, מארי וולסטונקרפט, שטפן צווייג, אנטוניו מוניוס מולינה וגבריאל גרסיה מארקס.

ספרי לנו על פועלך בימים אלה

כיום אני מלמדת כרגיל, אך שלא כרגיל – בזום. קורס אחד עוסק בתרגום ספרותי מאנגלית, והאחר בפיתוח שמיעה. זהו קורס שאני פיתחתי, ומטרתו לחדד ולשכלל את “האוזן” – אותה סמכות מסתורית שרוב העורכות והמתרגמים מתייחסים אליה בניסיון לנמק את החלטותיהם. במקביל אני מעבירה סדנה פרטית מתקדמת למתרגמות ועורכים מקצועיים, וסדנה פרטית בתרגום ספרותי מספרדית. בקרוב אתחיל לעבוד על תרגום ראשון מקטלנית – רומן פמיניסטי מרתק מראשית המאה ה-20 ששמו “בדידות”.      

ב-18.1.2021 אתחיל גם ללמד בVersio Academy, בקורס לעריכת תרגום בלוקליזציה.

כיצד תתארי את התפקיד של עורך או עורכת תרגום? ולמה הוא חשוב?

העורכים (והעורכות, כמובן) הם קו ההגנה האחרון: עליהם לוודא ראשית כול שכל מה שהיה במקור אכן עבר לתרגום באופן מדויק: לא רק התוכן עצמו, אלא גם הטון, המשלב והסגנון – שכמובן יכולים להשתנות כמה וכמה פעמים באותו הטקסט (למשל אם יש בו דוברים שונים). נוסף על כך העורכים אחראים כמובן לעברית – שתהיה תקנית (במידה המתאימה למשלב המקורי), ושתהיה זורמת ונהירה. 

זו סוגיה מעניינת, האם לדעתך חייבים להיות נאמנים למקור, תמיד ובכל מחיר?

התשובה הראשונית קלה וחד-משמעית: כן, בוודאי. זו המשימה הבסיסית המוטלת על המתרגמים. אלא שאז עולה השאלה הבאה, הקשה באמת: מהי נאמנות? האם יש לשמור על נאמנות לכל מילה ומילה? לכל מבנה תחבירי? נאמנות כזו תפגע למעשה ביכולת למסור בנאמנות את הטקסט בשלמותו, למסור אותו באופן שיאפשר לטקסט המתורגם למלא בהצלחה את אותו תפקיד שמילא המקור (לבדר, לרגש, להדריך ועוד). אם למשל המקור הוא הנחיות להפעלת מכשיר, ברור שהערך המרכזי שיש לשמור עליו בתרגום הוא הבהירות. אם המקור הוא שיר אהבה, הנאמנות תהיה נתונה לרגש שהוא מביע ולסגנון שבו הוא עושה זאת (וכאן סדר העדיפויות עלול להיות מאתגר). במילים אחרות, עלינו להיות נאמנים מאוד, אבל להבין היטב למה בדיוק נתונה הנאמנות שלנו.  

אני חושבת שהעברית שלי לא רעה בכלל. למה בכל זאת חשוב שאלמד עריכת תרגום?

ראשית, תהליך הלמידה בלתי פוסק. עולם הדיגיטל והעברית מתפתחים בקצב מסחרר, הכללים מורכבים ותכופות גם מבלבלים, כולנו בתהליך למידה בלתי-פוסק. על כך יעידו ההתייעצויות בין עורכים, מתרגמות וכותבים מקצועיים ומיומנים, שמהססים לא מעט ביחס לכללים. שנית, לטקסט המתורגם מאפיינים וכשלים משלו, הנובעים מהקושי העצום שמציב עצם המעבר משפה לשפה. כדאי ואף אפשר להכיר את הכשלים האלה וללמוד איך להתמודד איתם בהצלחה. 

 שאלה לסיום, קיבלתי עבודה לעריכת תרגום. אילו טיפים יש לך בשבילי?

  • א. ודאי שהנושא והשפה נהירים לך – אי-אפשר לערוך חומר שלא מבינים, לא די בידיעת השפה כדי לגשר על פערים בידע ובהבנה. 
  • ב. סכמי באופן ברור עם נותן העבודה את מסגרת הזמן והתשלום.
  • ג. זכרי שאת העורכת ולא המתרגמת – יש להבחין באופן ברור בין תיקונים הכרחיים להעדפות סגנוניות. 
  • ד. אם אפשר, נהלי דיאלוג רצוף ומכבד עם המתרגם או המתרגמת. 

  

 
השארת תגובה