לוקליזציה בהליכה: המיומנות שהפכה לחלק ממני

לוקליזציה בהליכה

אני לוקליזטורית בנשמתי, אבל לא תמיד הייתי. שנים רבות של עבודה על מגוון רחב של פרויקטים הפכו אותי, בהדרגה, לאדם שחי ונושם לוקליזציה, גם אחרי שעות העבודה. אני לא מצליחה לכבות את זה. במה זה מתבטא?

נתחיל במודעות פרסום. אומרים שיש אמת בפרסום, נכון? אז יש גם הרבה מאד אי דיוקים. אני מדברת, כמובן, על מודעות מודפסות ואינטרנטיות שמפרסמות מוצרים או שירותים שמקורם בחו”ל. הן כתובות בעברית, ולעיתים הן לא ממש מצליחות להעביר את המסר הנכון. מצד שני, יש גם לא מעט מודעות מתורגמות שעושות עבודה נפלאה. הנקודה היא, שברגע שאני נתקלת במודעה, המוצר או השירות עצמו לא ממש מעניינים אותי. אני ישר קופצת לבדיקת טרמינולוגיה ושפה. אגב, הבנתי כבר מזמן שלא כדאי לנתח מודעות רחוב תוך כדי הליכה ברחוב (ע”ע נפילות מביכות).

אבל זה לא רק זה. זה גם אפליקציות ואתרי אינטרנט. במיוחד אלו שמעוניינים ליצור הנעה לפעולה או להעניק חוויית לקוח ייחודית. במקום ליהנות מהשירות, אני מתחילה לקרוא ולנתח באובססיביות. כשהכל כתוב היטב, אני משוכנעת שהמוצר שבידי הוא הכי מהימן שיש. כשאני מוצאת טעויות, אני מאבדת אמון. ככה זה. המוח האנושי עובד בדרכים נסתרות.

זה ממש לא רק מוצרים פרסומיים. מכירים את עולם ה-What If? ספל עם סלוגן באנגלית. סינר עם ביטוי מעולם הקולינריה הצרפתי. שלט לאוטו עם אמרה מצחיקה שעובדת רק בעברית. אני ישר מתחילה לחשוב: “נניח שהיו מבקשים ממני לאזרח את הביטוי לתרבות אחרת. איך הייתי ניגשת לזה? מה הייתי מנסה?”

שלא נדבר על משחקי חשיבה. אני נחשפת לאינספור מיזמים עסקיים על בסיס יומיומי. רבים מהם פונים לשוק המקומי ולא זקוקים לשירותיי. אבל המוח שלי רץ. נניח שהעסק שהרגע הכרתי היה רוצה לפרוץ לשוק הצרפתי, אני מדמיינת. איך הייתי מתחילה את תהליך הלוקליזציה? מהן אבני היסוד של המחקר? אילו התאמות ראוי לבצע במסרים המרכזיים?

אז נכון, יכול להיות שקצת הגזמתי. אני אמנם לוקליזטורית אבל חיי מועשרים בהרבה רבדים נוספים. יחד עם זאת, כשאת לוקליזטורית מקצועית, אז זה נכנס ל-DNA. וכשזה בפנים, זה לעיתים לא מרפה. אבל כשמדובר במקצוע כה מתגמל ומספק, אני ממש לא מתלוננת.

השארת תגובה