למה Uber בחרה לתרגם את האפליקציה שלה לעברית, על אף שהיא לא פועלת בישראל?

 

 

מתברר ש-Uber דווקא כן פועלת בארץ, דרך מוניות, ועיקר הפעילות שלה היא במגזר העסקי. הממשק בעברית גם משמש ישראלים שטסים לחו”ל וגם דוברי עברית שחיים בניכר.

ועכשיו ללוקליזציה ב-Uber ישראל. בין השאר, שחף אחראי גם על תהליך הלוקליזציה בחברה. הוא מתרגם לעברית חלק מהתכנים, והשאר מועבר לתרגום דרך סוכנות מקומית. כמובן שהעבודה מבוצעת בכלי תרגום, שגם עוזרים לשמור על עקביות ואחידות וגם מייעלים את העבודה.

ב-Uber, לכל סוג תוכן נקבעת עדיפות לבקרת איכות, כאשר לכל אחד מהם יש כללים ברורים שנוגעים לשפה ולסגנון (תמיד בהתאמה לקהל המקומי ולתרבות שלו). סוגי התכנים כוללים מיתוג/שיווק (אתר, קמפיינים שיווקיים, תיאורי מוצרים ועוד), תוכן משפטי (הסכמי פרטיות, חוזים, טפסים וכו’), תכני ממשק (אפליקציה למובייל ופריטי ממשק אחרים) ומסמכי עזרה (הוראות הפעלה, מדריכים למשתמש ומאמרי עזרה).

שחף הציג את חמשת כללי האצבע שלו לתרגום:

1. אל תשתמשו בסלנג.

2. אל תניחו שאנשים מכירים את השירות בכלל ואת האפליקציה בפרט.

3. אל תעמיסו בפרטים – זה עלול לבלבל ולגרום יותר נזק.

4. תרגמו כאילו הייתם נציגי שירות לקוחות של החברה.

5. אל תגזימו.

ומה באשר להומור? אפשר ואף רצוי להוסיף קצת הומור, אבל כמובן במידה.

כשמתרגמים לעברית, חשוב לזכור שלא כל ביטוי שמוצלח באנגלית יתאים גם לעברית. שחף הציג דוגמה לתרגום פחות מוצלח מאנגלית לעברית, עבור חברת הקורקינטים Wind:

 

הוא הביא דוגמה נוספת, ששימשה כאתגר: למצוא תרגום מבריק לסלוגן הבא

 

למי יש רעיון מוצלח? שתפו בתגובות J

 

 

השארת תגובה